רובע צ'יינהטאון בהונולולו היה ידוע כבילוי טוב בתקופת מלחמת העולם ה-II. מתקפת פרל הרבור גלגלה לאי קהל לקוחות עצום מאין כמותו: כ-30,000 חיילים עברו ברחוב הוטל, רחוב בתי הבושת, מדי יום ביומו. הנשים האמריקניות שהגיעו לאי – מרביתן לבנות מסן פרנסיסקו, כדי לנעום לחיך הגזעני של החיילים – הרוויחו הון תועפות: בין 30 ל-40 אלף דולר בשנה, לעומת 2000 הדולר שהיו שכרה הממוצע של אשה באותן שנים. בתי הבושת היו בבעלות וניהול נשים (אפילו שומרות הסף, רבות מהן נשים הוואיניות חסונות); מאדאם של בתי בושת הרוויחה בין 150 אלף לחצי מליון בשנה.

עם זאת, תנאי העבודה של הזונות היו קשוחים. מרבית בתי הבושת אכפו מכסה של כמאה לקוחות ליום לאשה, בסבבים של 3 דקות ובעלות 3 דולר ללקוח. הן היו חשופות למחלות מין משלל המלחים שהגיעו לקירבן ואושפזו ימים רבים בשנה. אך מעבר לכך, הונולולו החזיקה במוסר כפול, כשהפלילה זנות אך איפשרה אותה תחת תנאים דרקוניים מסוימים: זונות לא יכלו להחזיק ברכוש או ברכב, או ליסוע במושב הקדמי של מונית, או עם גבר במושב האחורי; הן נאסרו מיחסים רומנטיים סדירים ומלהיראות לצד גבר ברחוב, כמו גם לשבת בברים או בתי קפה בעלי סטטוס; הן נאסרו לצלצל או לשלוח כסף ליבשת ארה"ב; והן היו כבולות לבית הבושת אליו הגיעו כשנרשמו בעירייה. עובדת שהתנגדה לתנאים אלו הסתכנה במכות מהמשטרה או בגירוש מהאי. עובדות רבות צרכו מורפיום ואופיום כדי להקל על החוויה ורובן שרדו במקום מספר חודשים בלבד, לפני שהיגרו הלאה לאפשרות התעסוקה הבאה.

נשים אלו נרשמו רישום קטן בהסטוריה, כשפצחו בשביתה כדי לנסות לשפר את תנאי המחיה שלהן. הצבא התערב במהרה ושיכך את השביתה עם שינוי מזערי בזכויותיהן, כי "גבר שלא מזדיין – לא נלחם".

למעלה: טור לקוחות הממתין להיכנס לבית הבושת, מתישהו בזמן מלחמת העולם השניה. למטה: מלח ובחורה מקומית, מתישהו בשנות ה-40. אם לסייג ולהסביר את עניין הגזענות- מלחים באופן כללי כן לפעמים שכבו גם עם נשים לא-לבנות, אם הוואיניות, יפניות, פיליפיניות או סיניות, שהמעטות שבהן נחשבו מעדן אקזוטי בבתי הבושת המפוקחים (ואלו שפעלו בבתי הבושת הלא מפוקחים נחשבו באר מסוכנת של מחלות מין). נשים לבנות נקראו "בשר לבן" ונשים מכל מוצא לא-לבן נקראו "בשר כהה". קו הגזע לא זרם לשני הכיוונים: החיילים לא אהבו את הרעיון שמישהו לא-לבן ישכב עם האשה ממש לפני שהם שעמדו לשכב איתה, כך שגברים לא-לבנים נאסרו בהדרגה לאורך המלחמה מלהיכנס לבתי הבושת.