תמונה עליונה: נגן הצ'לו וידרן סמילוביץ' מנגן קונצרט חינמי בין הריסות הספרייה הלאומית המופגזת של סרייבו, 1992; תמונה תחתונה: מוחמד מוהידין אניס בן ה-70 מאזין לתקליטים בחדר השינה המופגז שלו בחאלב, 2017
Page 2 of 11
ציורי כוורות דבורים, סלובניה, כנראה מהמאה ה-19.
סלובניה ההררית ידועה בפיתוח ההסטורי שלה של גידול דבורים, אך לצדה התפתחה אומנות קטנה ומטורללת יותר של ציורים על הפאנלים של הכוורות. לפני שהציורים הפכו לדתיים יותר ואז נעלמו עם מלחמה"ע ה-II, מגדלי דבורים ציירו לא פעם תמונות של חיות יער הלוקחות שליטה על בני אדם.
צילום: מיכה בר-עם
בולאג'י באדג'ו, האמן הניגרי ששיחק את החיזרית ב"נוסע השמיני" ב-1979, מצולם כאן ב-1978 על סט הצילומים. באדג'ו 'התגלה' בעודו סטודנט לאמנות ע"י מלהק שחקנים בפאב בלונדון שחיפש אדם "גבוה באופן בלתי אפשרי", ונקלט בשל גובהו החריג (2 מ' ו-8 ס"מ).
איור מתוך "מטבעות הכוכבים" של תום זיידמן-פרויד (1921)
זיידמן-פרויד היה/הייתה תופעה נשכחת ומשונה בעולם ספרי הילדים, עם ציורים תמים ומרומזי-סודות אפלים על ארנבים, ילדים וחיות אחרות. אחיינ/יתו של זיגמונד פרויד, תום נולד/ה באוסטריה וגדל/ה בברלין תחת השם מרתה, עד שהשם שונה לתום- זאת על מנת להסיר חסמים שעמדו בפני נשים בעולם הספרות, כך טען הנכד. עם זאת, תום הרגיש/ה רוב הזמן יותר בנוח בבגדי גברים, והסתובב/ה בסצנת האוונגארד ומעגלים אינטלקטואלים וציוניים (שכן היו ימים בהם מעגלים אלו חפפו). תום התאהב/ה והתחתנ/ה עם עיתונאי בשם יענקלה זיידמן, איתו ילד/ה בת בשם אנג'לה.
זיידמן-פרויד ובתה/ו אנג'לה, שנות ה-20 המאוחרות
בעקבות השקעה בהוצאת ספרים עם חיים נחמן ביאליק, שזנח את העסקה עם הגירתו לתל אביב, יענקלה מצא את עצמו על סף פשיטת רגל. תום מצא/ה אותו תלוי בדירתם ב-1929, כשבתו הייתה בת 7; תום מת/ה לאחר שהרעיב/ה את עצמה/ו למשך 4 חודשים.
איור מתוך הספר האחרון של זיידמן-פרויד, "ספר סיפורי הארנבת" (1929)
לכתיבה היפהפיה של מרית בן-ישראל על האיורים המתוקים-מרים-מרים של תום זיידמן-פרויד:
חלק א' http://bit.ly/2fbOu4Y
חלק ב' http://bit.ly/2gq5Qsi
חלק ג' http://bit.ly/2gkbmv8
חלק ד' http://bit.ly/2fJm4LU
לעוד דמויות מעורפלות מגדרית בשנות ה-20 שהופיעו בבלוג:
מרסל וקלוד http://bit.ly/1ZeIcic
קרל מרתה באר http://bit.ly/2fVWW7G
תמונות מההפגנה האחרונה בה השתתף מרטין לותר קינג, שביתה של עובדי תברואה בממפיס, טנסי, 1968. הכומר קינג היה ממובילי התנועה לזכויות האזרח בשנות ה-50 ו-60 ונודע בזכות נאומיו הסוחפים וחדירות המטרה שלו בנוגע למאבק בלתי אלים. עם זאת, באותן שנים המאבק הבלתי אלים החל כבר להישחק לנוכח כשלונות רבים מול מערכת שלטונית ואוכלוסיה לבנה עוינות, ונוכח האלימות המשטרתית המתמדת כלפי המפגינים. בערב למחרת מחאת עובדי התברואה, קינג נרצח בירייה בודדה של מתנקש לבן; בתגובה, ארה"ב התפוצצה במהומות אלימות ועצובות במיוחד במעל 100 ערים.
האוצר המלוכלך של היום הוא צילומים של גורדון פארקס, המתארים את החיים הנפרדים-גזעית בעיירה מוביל, אלבמה, 1956. למרות שבהתחלה השלטונות נאבקו נגד הטרור האלים של קבוצות הקו-קלאקס-קלאן החמושות של לבנים נגד שחורים, החל מסוף המאה ה-19 מדינות הדרום יישמו את האידיאולוגיה ההיררכית-גזעית של הארגון בחוק עצמו. חוקי ההפרדה הקרויים 'ג'ים קרואו' קבעו הפרדה גזעית והיררכית והפרידו בין בתי ספר, שירותים, מזרקות, קפיטריות, חדרי המתנה, רכבות- וגדודי צבא. החוקים המשיכו להתקיים עד שנות ה-50 ו-60, למרות העובדה שבחלק ממדינות הדרום שחורים היוו כמחצית מהאוכלוסיה.
גורדון פארקס עצמו התפרסם אחר כך עם הסרט 'שאפט', הראשון בז'אנר ה'בלאקספוליטיישן' האנטי-ממסדי, שהציג לראשונה את החוויה השחורה דרך גיבורי גטו חלקלקים ומיניים (שספג בהמשך ביקורת מהקהילה האפרו-אמריקנית על אופן ההצגה הסטריאוטיפי של שחורים).
עוד צילומים כאן: http://dailym.ai/2f0zCUo
