משנות ה-20, נפוצו בארה"ב "מרתוני ריקוד", תחרויות סיבולת בהם זוגות היו מנסים לרקוד ללא הפסקה כדי לזכות בפרס הכספי הנכסף. בעקבות המשבר הכלכלי של שנות ה-30, תחרויות אלו החלו לצבור תאוצה לכדי מופעי ראווה בעלי גוון אפל במיוחד, בהם זוגות מורעבים ותשושים היו רוקדים ללא שינה ל-45 דקות מכל שעה, 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע. התחרויות היו נמשכות ימים, שבועות ואפילו חודשים. בצילומים אלו תוכלו לראות זוגות בהם חצי אחד גורר את החצי השני המעולף, כדי שיוכל לתפוס כמה דקות שינה.

למטה: שיקגו, 1930

למטה: הלן ג'רם מחזיקה את קליף ריל, בן זוגה השלישי לריקודים, בזמן מרתון ריקודים של 1120 שעות. וושינגטון די סי, 1932

למטה: מתחרה מתמוטטת מתשישות – מחזה נפוץ (ואף רצוי) בתחרויות

למטה: מתחם התחרות. הרחבה במרכז ומסביב מיטות, לשינה לרבע שעה כל 45 דקות. מסביב יש צוות אחיות, תזמורת וקהל. בשנות המשבר כ-15,000 איש הרוויחו את לחמם מלהשתתף כצוות המקיף בתחרויות

למטה: ארבע הזוגות האחרונים בתחרות, שיקגו, 1930