כמה דימויים, לקראת ההרצאונת שלי בבית ספר ליילי על הסטוריה של 'מהומות גזע' בארה"ב:
 
מהומות רודני קינג שהתרחשו ב-1992 בעיר לוס אנג'לס היו מהחמורות שאי פעם התרחשו על אדמת ארה"ב, עד כי יש לשאול כיצד לא נתפשו כמלחמה בזעיר אנפין. הדימוי העליון הפך להיות מהמוכרים בהסטוריה הטלויזיונית: רודני קינג, נהג מונית שחור, מצולם בוידיאו שעה שהוא מוכה בברוטליות ע"י 4 שוטרים עירוניים. בעידן שלפני הסמרטפון, הקסטה נתפשה כאחת ה'הוכחות' הציבוריות הראשונות לאלימות משטרתית כלפי שחורים (על אף הסטוריה ארוכה של לינצ'ים מצולמים.) חרף קיומה של ראיה זו, השוטרים זוכו במשפט מאשמת תקיפה. פסק הדין גרר איתו גל הפגנות נגד האפליה השיטתית נגד שחורים במערכת המשפט האמריקנית, שהתדרדרו למהומות וביזה ברחבי העיר. העיר בערה למשך 6 ימים בכ-3600 הצתות; מצב מלחמה הוכרז בעיר ואלפי מרינס וחיילים מצבא ארה"ב הצטרפו לכוח השיטור העירוני. כ-2300 איש נפצעו, בין 8000-12,000 איש נעצרו ו-52 איש נרצחו סה"כ בידי שוטרים, ההמון הזועם או בעלי עסקים שחששו מביזה. מכולות ועסקים של קוריאנים והיספנים, שגם הם לא זכו לחסות המשטרה, היו למטרה פופולרית – נדבך נוסף במתחים הבין-אתניים של העיר. עם זאת, המהומות הוצגו בתקשורת כהתפרעות הקשורה בעוני והפרדה גזעית בעיר, המתרחשת בין שחורים ללבנים.
 

בתמונות התחתונות: אדם מפגין נגד הרס העיר על רקע אחת ההצתות; אדם רץ עם עגלה עם מוצרים גנובים לנגד הצתה נוספת, לוס אנג'לס, 1992