ערי גבול, במיוחד על סף גני עדן נכספים כמו ארה"ב, יכולות דווקא להידמות לא פעם לפתח השאול. העיר חוארז אשר בדרום מקסיקו היא נספח קטן אך חשוב לארה"ב: כנופיות אלימות של פשע מאורגן סוחרות דוחפות כלפי מעלה את הסמים שמגיעים מקולומביה, ומאות המפעלים שמאכלסים את העיר מייצרים הכל מבגדים לשואבי אבק, בעיקר עבור ארה"ב וקנדה. כוח הייצור (הזול) במפעלים אלו הוא כמעט חד משמעית נשי בלבד; ובעוד הפשע האלים בעיר גובה מאות קורבנות מדי שנה, חוארז ידועה לשמצה במיוחד בהיותה עיר של נשים מתות. מאז 1993 מאות נשים נעלמו מרחובותיה, רבות מהן בדרך חזרה מאוחר בלילה מעבודה במפעלים. 'ברות המזל' שביניהן נמצאות מושלכות בפחים ציבוריים או קבורות בחולות, לעיתים בקבוצות, פעמים רבות לאחר שנאנסו, עונו וגופיהן רוטשו באכזריות.

בתמונה למעלה וראשונה למטה: טעימה מהאנדרטאות, אתרי זיכרון, צלבים וגרפיטי לזכר המתות שמכסים את העיר. תמונה שנייה למטה: ביתו של חוזה דייגו סוארז פאדייה, שעיצב בדמות עיניה הכחולות של בתו שנרצחה בידי אקס קנאי, בעיר המרכז-מקסיקנית אטיזאפאן דה סרגוסה.

[צילום: שאול שוורץ, ששווה להציץ על הסדרה המדהימה שעשה על תרבות סמים בחוארז]

[עוד מסדרה זו כאן]

(למיטיבי הלכת: מיצג הנעליים המחאתי שהאמנית אלינה צ'ובה מטיילת איתו ברחבי העולם, רובן תרומת קרובי נעלמות ורצוחות חוארז; מטריה אדומה ליד השלט "הגוף הזה שלי, אל תיגע בו, אל תאנוס אותו, אל תהרוג אותו")